פסק-דין בתיק עת"מ 6049-12-10

העותרת, ששרתה בתפקידים שונים במשטרת ישראל מיום 18.1.87 ועד 14.3.07 וכמפקדת אגף 2 בבית המעצר באבו כביר של שב"ס, עותרת לבטל את הודעת המשיב 2 (להלן: " המשיב") על פרישתה לגמלאות מטעמי בריאות לקויה, עפ"י סעיף 87 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב- 1971 (להלן: " הפקודה"), החל מתאריך 1.4.10, והחלטת קרפ"ר שב"ס מיום 9.8.10 שלא לדון בערר שהגישה על החלטת הוועדה הרפואית של שב"ס מיום 27.8.09, לרבות המצאת אישורים רפואיים עדכניים המעידים על החלמתה המלאה.

העותרת דורשת להחזירה לשירות בשב"ס, בהתאם להמלצת מומחי הרפואה מיום 6.8.10 ולשלם לה את שכרה הרגיל, כפי ששולם לה עד יום 31.12.09 למפרע מיום 1.4.10 ועד מתן ההחלטה בעתירה.

העובדות הרלוונטיות לעתירה

1.         ביום 30.5.07 נפגעה העותרת בפניה ובגבה התחתון בתאונת דרכים, ונגרמו לה נזקים בחוליות עמוד שדרה תחתון, לרבות פריצת דיסק. העותרת נאלצה להיעדר מן השרות למשך 6 חודשים.

2.         ביום 11.6.09 החליקה העותרת בשירותים של מפקדת מחוז מרכז של שב"ס ונפגעה בראשה, בגב התחתון ובכף רגל ימין. בעקבות התאונה השנייה, איבדה העותרת את הכרתה, ופונתה לבית החולים אסף הרופא, שם אושפזה ונותחה.

בעקבות סדרת טיפולים וניתוחים, עברה העותרת הליך שיקומי. היא נותרה מרותקת לכסא גלגלים למשך מספר חודשים ובשלב מאוחר יותר החלה ללכת בעזרת הליכון, תוך שהיא מטופלת במשככי כאבים.

3.         כעבור חודשיים מקרות התאונה, ביום 27.8.09, בעוד העותרת מצויה בעיצומו של תהליך ההחלמה, התייצבו בביתה ד"ר שמעון ויינר, סג"ד רע"ן רפואה כללית וסגל בשב"ס, רופאה בשם קרלר טטיאנה ומזכירה (להלן: " הוועדה") וקיימו ישיבה על מנת לעמוד על מצבה הרפואי.

לאחר שיחה קצרה ציין ד"ר ויינר בפני העותרת כי היא לא כשירה לשוב לעבודה והיא השיבה כי אין בכוונתה לפרוש משירותה בשב"ס וכי ברגע שתחלים היא תשוב לשירות. מאז 27.8.09 לא התקיימה וועדה רפואית נוספת בעניינה.

4.         במהלך חודש ינואר 2010 גילתה העותרת, כשעיינה בתלוש השכר של חודש 12/09, כי היא מצויה במעמד של "פורשים" משב"ס וכי שולם לה עבור פדיון חופשה בגין כל תקופת שירותה. עם קבלת התלוש יצרה העותרת קשר עם קצינת הרווחה המחוזית ואז נודע לה שהופרשה מהשירות ואף נקבע לה תאריך שחרור.

5.         ביום 4.2.10 פנה ב"כ העותרת למשיב, קבל בפניו על פיטורי העותרת, ביקש ממנו לחדול מכל פעולה של הפרשת העותרת וכן להמציא לידיו החלטת הוועדה הרפואית, על מנת לאפשר לה להגיש ערר לקרפ"ר. ב"כ העותרת הודיע למשיב כי בכוונת העותרת לשוב לשרות לאחר החלמתה (ראה המכתב שצורף כנספח כ"ג לעתירה).

            ביום 25.2.10 השיב ר"כ עו"ד שמולביץ', עוזר יועמ"ש לענייני כ"א בשב"ס, בשם המשיב, לב"כ העותרת שחלף המועד להגשת ערר, וכי ניתן לקבל את החלטת הוועדה במזכירות הוועדה (ראה נספח כ"ד לעתירה).

בעקבות תשובה זו התקיימה שיחה בין עו"ד שמולביץ' לב"כ העותרת, בעקבותיה שלח עו"ד שמולביץ' מכתב נוסף ביום 8.3.10 ובו הוא הבהיר כי בעניינה של העותרת התקיימו לא פחות משלוש ועדות רפואיות, דבר פסילתה לשרת מטעמים רפואיים נמסר לה בעת ההחלטה והעותרת הודיעה לחברי הוועדה כי החליטה שלא להגיש ערר על החלטת הוועדה. יתר על כן, החלטת הוועדה הפכה חלוטה בשל חלוף הזמן ואין אפשרות לשנותה (ראה נספח כ"ה לעתירה).

6.         ביום 14.3.10 קיבלה העותרת בפקס את הודעת המשיב מיום 11.1.10 בדבר החלטתו להוציא אותה לגמלאות מטעמי בריאות לקויה החל מתאריך 31.3.10 וכן את הודעת רמ"ד סגל, גנ"מ נילי טולדאנו, מיום 17.1.10 לקצין אמ"ש מחוז מרכז בשב"ס על הוצאת העותרת לגמלאות, לרבות תעודת שחרור מיום 17.1.10.

העותרת דרשה, באמצעות בא-כוחה, ביום 25.4.10, כי יימסר  לה עותק ההחלטה על מנת שתוכל לשקול הגשת ערר בתוך 30 ימים, לרבות הזכות לצרף מסמך רפואי שיש בו כדי לסתור החלטתה לשחרר אותה מהשירות. משלא נענתה שב בא כוחה ופנה לעו"ד שמולביץ' במכתב מיום 28.6.10, בו הוסיף וקבל כי מזה חודשיים העותרת אינה מקבלת משכורת, מדובר באם חד הורית אשר נותרה ללא הכנסה מיום 1.4.10, ויש בכך כדי לפגוע בה באופן משמעותי.

בתגובתו של עו"ד שמולביץ' מיום 29.6.10 נכתב כי החלטת הוועדה נמסרה לעותרת בביתה, ביום 27.8.09, ובאותו מועד הודיעה העותרת שהיא לא מעוניינת להגיש ערר על החלטה זו. הוסבר לה שהוחלט שהיא לא כשירה לעבוד, ומכאן שברור היה לה שמדובר בפרישה מהשירות. לצורך קבלת הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שהתקיימו בעניינה של העותרת הפנה עו"ד שמולביץ' את ב"כ העותרת למחלקה הרפואית בשב"ס וכ"אקט חברי", כלשונו, צרף את העתק ההחלטה (ראה נספחים כו-לב לעתירה).

7.         ב"כ העותרת כתב לעו"ד שמולביץ' ביום 14.7.09 כי החלטת הוועדה לא נמסרה לעותרת בדרך כלשהי ביום בו התכנסה בביתה והעותרת לא קיבלה שכר מזה ארבעה חודשים.

ביום 25.7.10 התקבלה תגובתו של עו"ד שמולביץ' בה הוא שב ומפנה את העותרת למחלקה הרפואית של שב"ס לצורך קבלת הפרוטוקולים ובאשר לאי תשלום שכרה של העותרת טען כי ביום 7.4.10 נשלח מכתב לעותרת ובו נתבקשה להגיע בדחיפות לקצין מש"א מחוזית ולחתום על בקשה לתביעה לגמלאות וכן על מסמכים נוספים, אחרת לא ניתן יהיה לשלם לה פנסיה (ראה נספחים לג-לה לעתירה).

8.         ביום 6.8.10 נבדקה העותרת ע"י כירורג כף הרגל, פרופ' ניסקה, שציין כי היא כשירה ומסוגלת לבצע כל עבודה משרדית/מנהלתית, קרוב למקום מגוריה, במסגרת יום עבודה מקוצר של 5 שעות, לתקופה של 3 חודשים, אשר לאחריה תיבדק שוב וביום 14.11.10 נקבע לאחר ביקורת אורטופד כי העותרת מסוגלת לשוב ליום עבודה מלא.

9.         ביום 9.8.10 הגישה העותרת ערר לקרפ"ר שב"ס וצרפה אליו אישור רפואי מיום 6.8.10, כפי שפורט לעיל.